רכוש משותף או הפרדה רכושית?

מאת: אבי גורמן עו"ד; עמיה גולדשטיין, עו"ד | פורסם: 19/02/2015

לפני מספר חודשים יצא מפי בית המשפט העליון פסק דין מכונן, בכל הנוגע לחזקת התא המשפחתי . בפסק הדין נקבע כי חזקת התא המשפחתי הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק), הינה חזקה הניתנת לסתירה. עד היום הפסיקה אפשרה לסטות במקרים מסוימים מחזקת התא המשפחתי, אך מעולם לא קבעה שחור על גבי לבן כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בקצרה - חזקת התא המשפחתי קובעת כי בני זוג נשואים וילדיהם עד גיל 18 (למעט נשואים) מהווים "תא משפחתי", אשר מבחינת החוק הינו בגדר "יחידה אחת". במילים אחרות, רואים את חברי התא המשפחתי כמוכר אחד לגבי ענייני מיסוי מקרקעין. תכליתה של החזקה היא למנוע תכנוני מס לפיהם נישום יזכה בפטור ממס שבח או בהטבה במס רכישה על-ידי רישום דירות מגורים שבבעלותו על שם חברי התא המשפחתי. בית המשפט העליון קבע כי ניתן לסתור את החזקה, בהתקיים שני תנאים מצטברים: תנאי ראשון, חייב להיות הסכם יחסי ממון בין בני הזוג. תנאי שני, על בני הזוג להוכיח כי פעלו על פי ההסכם ונהגו בהפרדה רכושית. השאלה המתעוררת בעקבות פסק הדין היא - מה נחשב להפרדה רכושית? ישנם לא מעט מקרים בהם התא המשפחתי מורכב משני תאים משפחתיים שאוחדו. כל אחד מבני הזוג מגיע עם ילדים משלו, ועם נכסים אותם מעוניין לשמור לעצמו ולילדיו. האם מגורים משותפים בדירה הרשומה על אחד מבני הזוג תפגע בהפרדה?! האם כספים שמתקבלים מנכס שבבעלות אחד מבני הזוג יפגעו בהפרדה?! לעיתים מצבים כאלה הם חלק מהמציאות, כאשר בפועל במקרה בו יחליטו בני הזוג לפרק את התא המשפחתי מאד ברור מה שייך למי. אנו בדעה כי ההפרדה הרכושית צריכה להיבחן כל מקרה לגופו, על פי הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. כך לדוג' מגורים משותפים בדירה, לא יפגעו בעובדה כי הדירה שייכת רק לאחד מבני הזוג. 1) ע"א 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה (ניתן ביום 17.11.2014)