חובת זהירות של רואה חשבון כלפי לקוחותיו

מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013

חוק מע"מ קובע לעוסק חובת מע"מ בגין עסקאות שנעשו בישראל (מע"מ עסקאות). מאידך, מתיר החוק לקזז את המע"מ ששולם בגין הוצאות שהתווסף עליהם מע"מ, במידה והוצאות אלו בוצעו לצורך ביצוע העסקאות החייבות במע"מ (מע"מ תשומות).

הדוגמא הפשוטה ביותר לכך היא רכישת מלאי על מנת למוכרו, כאשר גם לעלות הרכישה וגם לתמורה מהמכירה התווסף מע"מ. במקרה כזה, יקוזז מע"מ התשומות (המע"מ שהתווסף לעלות הרכישה) ממע"מ העסקאות (זה שהתווסף לתמורה מהמכירה) והמע"מ שישולם על ידי העוסק יהיה רק ההפרש שבין שני הסכומים. עם זאת, ישנן עסקאות שאין תשלום מע"מ בצידן. כאלו הם, למשל, עסקה בה נמכרים ירקות ופירות לא מעובדים או עסקה בה נמכר מוצר לחו"ל (יצוא).

אולם, חוק מע"מ מבחין בין עסקה פטורה ממע"מ לבין עסקה ה"חייבת במע"מ אפס". עסקת הירקות הינה עסקה פטורת מע"מ ועסקת הייצוא הינה עסקה החייבת במע"מ אפס. ההבדל ביניהם מתמקד באפשרות לדרוש ממע"מ החזרים (או לקזזן ממע"מ עסקאות של עסקאות אחרות) בגין הוצאות שהתלווה אליהם גם מע"מ תשומות:

ככל שמדובר בעסקאות פטורות, מע"מ התשומות שהתווסף להוצאות שהוצאו לצורך ביצוען לא יהיה ניתן להחזר או לקיזוז.

אולם אם מדובר בעסקאות החייבות במע"מ אפס, אזי מע"מ התשומות שהתווסף להוצאות שהוצאו לצורך ביצוען, יהיה ניתן להחזר או לקיזוז.

לפני מס' שנים הובא בפני ביהמ"ש (אלגם גיל סוכנויות נ' דוד ברנד) מקרה בו רו"ח סבר בטעות שעסקאות מסוימות שביצעה החברה הינן עסקאות החייבות במע"מ אפס, כאשר בפועל היו אלו עסקאות פטורות. בשל טעותו, ניכתה החברה את מס התשומות ממע"מ עסקאותיה (שנבע מעסקאות אחרות – חייבות מע"מ). בביקורת מע"מ התברר שמדובר בעסקאות פטורות ולכן לא ניתן היה לקזז את מע"מ התשומות של ההוצאות שהוצאו לשם ביצוען.

רשויות מע"מ הוציאו לחברה שומה לפי מיטב השפיטה, על פיה הם התחייבו בתשלום מע"מ בסך כ-313,000 ¤, אך הסכום הופחת לאחר מו"מ בסיוע עו"ד מומחה מיסים לכ-157,000 ¤. שכר טרחת עו"ד הייתה כ-31,000 ¤.

החברה פנתה לביהמ"ש בתביעה כלפי רואה החשבון שלה, וזה חייב את רואה החשבון לשאת במלוא העלות: 188,000 ¤.  בפסק הדין קבעה השופטת שבכל הקשור לסיווג העסקה למע"מ, רו"ח חב בחובת זהירות כלפי לקוחו. כיון שרואה החשבון התרשל בתפקידו, הוא חויב לרפא במלואו את הנזק שנגרם ללקוח.