מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013
ביטוח פנסיוני, נועד לתת מענה לאחד או יותר משלושה מצבים אפשריים, בהם אנשים אינם יכולים להסתמך יותר על הכנסותיהם מעבודתם, עסקם ו/או משלח ידם:
על מנת להבטיח את המשך השתכרותו, פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, נדרש שיהיה לעובד (ולבעל העסק) ביטוח פנסיוני, שימשיך וישלם לו או לשאריו, פנסיה ליתרת ימי חייו עד מאה ועשרים.
מאז הוקמו קופות הגמל בשנות ה-50, ידע שוק הביטוח הפנסיוני תהפוכות רבות וטלטלות עזות.
כיום הביטוח הפנסיוני מונה מספר מכשירי ביטוח וביניהם: פנסיה תקציבית, קרן פנסיה ותיקה (גרעונית או לא), קרן פנסיה חדשה, ביטוח מנהלים ועוד.
למרבית המכשירים הקיימים כיום, לא ניתן עוד להצטרף. החברים בהם הם רק חברים שהצטרפו אליהם בעבר. בחלק מהמכשירים, לא ניתן להמשיך ולהפקיד כספים, גם בגין מבוטחים שהיו בהם עמיתים בעבר. חלק מהקופות – רשאיות לקבל כספים, אולם סיווגם יהיה שונה מהסיווג שלהם בעת שהעמית הצטרף אליהם.
בשנת 2008, הוצא (ע"י שר התמ"ת) צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הצו הטיל חובה על מעבידים לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני, על פי התנאים שנכתבו בו. החל משנת 2014, המעביד יידרש להפקיד לקרן פנסיה, שיעור של 12% מתוך משכורתו של העובד והעובד יידרש להפקיד שיעור של 5.5% מתוך משכורתו.