מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013
בפוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה רבות מופיע המשפט הבא: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לצורך נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו- בשעור של 75% לפחות- הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעת הביטוח עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו והכשרתו". על השאלה מהו אותו "עיסוק אחר" שרק אם נבצר מהמבוטח לעסוק בו, הוא יהיה זכאי לקבל את תגמולי הביטוח, נתן ביהמ"ש תשובה (בפס"ד חסון נ' שמשון חברה לביטוח), שקבע מספר מבחנים המסייעים בבחינת קיומו. להלן עיקריהם:
1. העיסוק הולם את השכלתו הכשרתו ונסיונו של המבוטח
2. עולה בקנה אחד עם התעסוקה הקודמת של המבוטח
3. אדם סביר בעל נתונים זהים היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם
4. הוא לא פוגע משמעותית בשכרו ומתאים לאורך חייו של המבוטח
5. אם נדרשת התמחות – ככל שמדובר בסוג ההתמחות צר יותר וככל שהעובד רכש מיומנות גבוהה יותר, כך יקשה יותר להתייחס לעיסוק זה כעיסוק סביר
6. די בזיקה בין העיסוק הקודם לעיסוק החלופי, אין דרישה לזהות ביניהם
אבי קדוש רו"ח | תכנוני מס, פנסיה, תוכניות עיסקיות, חברות ושותפויות, עמותות ומלכ"רים, שכר ודיני עבודה, החזרי מס לשכירים.
