מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013
חוקי המס מבחינים בין הכנסות מיגיעה אישית (הכנסות מעסק (גם עסק או עסקת אקראי), משלח יד והכנסות מעבודה (שכיר)), לבין הכנסות המוגדרות כהכנסות פאסיביות (הכנסות שכירות, דיבידנד, ריבית וכדומה).
להבחנה זו נודעת משמעות ניכרת. למשל: שיעורי המס הנמוכים לפי מדרגות המס (המתחילות מ-10%) חלים רק ביחס להכנסות מגיעה אישית. ביחס להכנסה פאסיבית, שיעורי המס התחיליים יהיו בשיעור של 30% (עד 47%). כמו"כ ישנם זיכויים ונקודות זיכוי המופחתות מהמס המחושב, שניתן להפחיתם רק מהמס הנובע מהכנסות מיגיעה אישית ולא מהמס הנובע מהכנסות פאסיביות (נקודות זיכוי בגין ילדים, חייל משוחרר ועוד). כמו"כ לעניין קיזוז הפסדים כנגד הכנסה (במטרה להפחית את ההכנסה החייבת במס) – אם מדובר בהפסדים שנבעו מיגיעה אישית, הם ניתנים לקיזוז כנגד קשת רחבה של הכנסות. זאת, לעומת הפסדים פאסיביים.
עד לתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי, ככלל, הכנסות פאסיביות יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי, רק אם רוב ההכנסות של הנישום הן הכנסות פאסיביות. לעומת זאת, אם רוב ההכנסות של הנישום נבעו מיגיעה אישית, הוא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בגין הכנסתו הפאסיבית (כך קרה שאדם שהכניס הכנסה פאסיבית שגבוהה בשקל אחד מהכנסתו מיגיעה אישית, היה מתחייב בדמי ביטוח עד שיעור של 16.05% על מלוא הכנסתו הפאסיבית. זאת, כאשר אם הוא היה משתכר מיגיעה אישית שקל אחד פחות, היה פטור לחלוטין מדמי ביטוח בגין הכנסתו הפאסיבית).
עקב תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, חלו מספר שינויים בנושא תחולת חבות תשלום דמי ביטוח על הכנסות פאסיביות: פרט לסוגי הכנסות פאסיביות שהופטרו מפורשות (ריבית ודיבידנד שהמס עליהם הוא עד 20% וכן דמי שכירות מדירת מגורים), יתחייבו כל האחרות בדמי ביטוח (בשיעור 12% מהשקל הראשון) וזאת ללא קשר ליחס שבין סכומי ההכנסות הפאסיביות להכנסות מיגיעה אישית.
כמו"כ, לגבי מי שהיו לו הכנסות גם מיגיעה אישית וגם ממקורות פאסיביים, הייתה בעבר הבחנה בין מי שהכנסותיו מיגיעה אישית נבעו רק מהכנסות מעסק או מעבודה לבין מי שהכנסותיו אלו נבעו מעסק ומעבודה גם יחד (היה גם שכיר וגם עצמאי), כך שזה האחרון היה פטור מדמי ביטוח בגין ההכנסות הפאסיביות, בכל מקרה. כיום בוטלה הבחנה זו!
אבי קדוש רו"ח | תכנוני מס, פנסיה, תוכניות עיסקיות, חברות ושותפויות, עמותות ומלכ"רים, שכר ודיני עבודה, החזרי מס לשכירים.
