אי מתן זכות שימוע לעובד טרם פיטורין – גם במגזר הפרטי – עשוי לגרום לכך שהמעביד ייאלץ להשיב את העובד לעבודה או לשלם לו פיצויים נוספים מעבר לפיצויי הפרישה

מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013

במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות (משה שמיר נ' צבר ברזל (מ-24.5.07), דני מלכה נ' שופרסל (מ-15.7.07), מישל בן מוחא נ' האגודה למען הקשיש (מ-2.8.07)), נקבע כי גם כשמדובר במעביד פרטי לחלוטין (בעל עסק עצמאי או חברה פרטית), אם הוא מעוניין לפטר את עובדו, עליו להעניק לו זכות שימוע טרם פיטוריו. אם לא יעשה כך הוא מסתכן באפשרות שביהמ"ש יבטל את הפיטורין או שיאלץ אותו לשלם לעובד פיצויים נוספים מעבר לפיצויי הפרישה. כך, אף אם מדובר בעובד שנחשד במעילה או בגניבה. גם מעביד פרטי, אינו רשאי לפטר עובד בשרירות ושלא בתום לב.

המלצות שעולות מן הפסיקה (למעביד שרוצה לפטר את עובדו ולקיים הליך שימוע תקין):

• הודעה מראש לעובד על מועד עריכת השימוע.
• הודעה לעובד זמן סביר מראש (שיאפשר לו להתכונן לשימוע) על הסיבות שנוגעות לפיטוריו.
• לאפשר לעובד לטעון את טענותיו, תוך פתיחות ונכונות להקשבה לטענותיו.
• יש לתעד בכתב את הזימון לשימוע, טענות המעביד, הליך השימוע, ההחלטה ונימוקיה.
• יש למסור עותק מהתיעוד לעובד.

עובד שפוטר מבלי שהמעביד ביצע הליך שימוע תקין, עשוי לזכות בדין במידה ויתבע את מעבידו על כך.