שיעורי המס שיחולו על גרושה שמקבלת מחצית מזכויות הפנסיה שנצברו במהלך חיי הנישואין

אדם צבר זכויות קצבה/ פנסיה תקציבית, המקנות זכות לקבלת קצבה חודשית. אותו אדם התגרש ונקבע כי גרושתו זכאית לקבל מחצית מזכויות הפנסיה/ קצבה שנצברו.

השאלה:

האם ניתן לחייב את קרן הפנסיה לשלם לאישה את חלקה על פי שיעורי המס החלים על האישה ואת החלק המשולם לאיש על פי שיעורי המס החלים עליו?

(אציין כי בפרקטיקה רואים בתי המשפט בזכויות הפנסיה/ קצבה נכס בר חלוקה אשר כל צד זכאי לקבל את חלקו בו. מנגד, לעניין המיסוי לא מתבצעת כל חלוקה, והמיסוי הוא על פי שיעור המס של בן הזוג שעל שמו רשומות זכויות הפנסיה/ הקצבה, אף שחלקן שייך לבן הזוג האחר.)  

לפי המצב המשפטי כיום, לא ניתן לרשום את זכויות הפנסיה/ הקצבה של אחד מבני הזוג ישירות על שם בן הזוג האחר. טרם נוצר המבנה החוקי שמאפשר זאת.

כבר שנים רבות פוסקים בתי המשפט בישראל שלבני הזוג זכויות שוות בכלל הנכסים שצברו בחיי הנישואין (ולעתים אף בנכסים שהגיעו לאחד מבני הזוג שלא במסגרת חיי הנישואין).

הפסיקה הייתה הן מכוח הלכת השיתוף (שמקורה במשפט האנגלי המקובל אשר הלכה והתפתחה ועיצבה לעצמה כללים מיוחדים, וכל כולה פרי פסיקה של בית המשפט העליון) לגבי בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 והן מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), לגבי מי שנישאו לאחר מכן.

בשנת 2008 אף תוקן החוק (תיקון מס' 4) ונקבע בסעיף 5(ג) בו כי האמור בסעיף 5(א) "עם התרת הנישואין... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג...", כולל גם "זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".

בח"פ 366/95 אבנרי נ' אבנרי (בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 ולפיכך לא חל עליהם חוק יחסי ממון) דובר על אישה שנקבע לגביה שהיא זכאית ל-40% מהפנסיה/ קצבה שהגיעה לבן הזוג שממנו נפרדה (היא הייתה נשואה לו 20 שנה מתוך 25 שנות עבודה שבגינן צבר זכויות פנסיוניות). הבעל שילם לה את חלקה מדי חודש בחודשו. בשלב מסוים הוא התחיל לעבוד בעבודה אחרת ואז שיעור המס על הפנסיה/ קצבה היה גבוה יותר.

היא עתרה ל"פסק דין הצהרתי ביחס לזכות הבעלות של המבקשת (המשיבה שלפנינו) במחצית הזכויות הכספיות הקיימות, ואלו שהתקיימו למשיב (המערער שלפנינו) עת פרש לגמלאות משירותו בצה"ל".

מטרת העתירה הייתה:

א.   להורות לקרן הפנסיה שתעביר לה את חלקה ישירות.

ב.   שמדרגות המס יהיו מדרגות המס שלה - על החלק שלה וכך תיהנה משיעורי מס מיטיבים יותר.

השופט שאול שוחט נתן פס"ד הצהרתי כבקשתה, בין היתר בכדי שהבעל לא יוכל לקבוע איזו הכנסה תוגדר כהכנסה ממעסיק עיקרי ואיזו ממעסיק משני, שכן לאישה זכות קניינית בחלק שלה.

בית המשפט המחוזי אישר את הקביעה שלעיל בנושא שלעיל ובן הזוג עתר לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע כי הסכומים ישולמו למשיבה על ידי המערער מתוך הסכומים (נטו) שיקבל מצה"ל, מדי חודש בחודשו.

בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק - אחת על ידי הממשלה (מיום 05.12.2011) – "הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011", ועוד כמה הצעות חוק פרטיות שהאחרונה שבהן הוגשה על ידי חברי הכנסת חיים כץ, שלי יחימוביץ' ואברהם מיכאלי ביום 18.03.2013 - " הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג, התשע"ג-2013". הצעות החוק טרם אושרו.

לעניין זה אצטט מתוך המבוא להצעת חוק הממשלה, אשר הוגשה בעקבות המלצת ועדת שוחט בראשות השופט שאול שוחט:

"במסגרת דיוני הוועדה היה צורך ליישב בין שתי מערכות דינים המתקיימות בו-בזמן במשפט הישראלי, ושלעתים אינן מתיישבות זו עם זו:

(ו) דיני המשפחה, המחויבים לשיתוף נכסים בין בני זוג, הכולל, בין השאר שיתוף בחיסכון הפנסיוני שצברו בני הזוג. מערכת זו ממוקדת בעיקר בבני הזוג ובאינטרסים שלהם. מבחינה משפטית, היא בנויה על שילוב של "הלכת השיתוף" אשר פותחה על ידי הפסיקה, הסדר "איזון המשאבים" הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן - חוק יחסי ממון), והשיתוף מכוח "הדין הכללי". על פי דיני המשפחה, החיסכון הפנסיוני מהווה נכס משותף ובר?איזון, ומשום כך בתי המשפט העוסקים ביחסי הרכוש בין בני זוג קובעים באופן תדיר כי יש לחלק בין בני הזוג את החיסכון הפנסיוני שנצבר במהלך החיים המשותפים.

(2) דיני החיסכון הפנסיוני בישראל, אשר כוללים הוראות דין שונות, וביניהן הוראות לגבי חיסכון פנסיוני בקופות גמל: חוק הפיקוח וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק קופות גמל), המדובר במכשירים מורכבים שכוללים מרכיבי חיסכון וביטוח לטווח ארוך. בנוסף, במסגרת סוגי החיסכון הפנסיוני נכללים גם הסדרי פנסיה תקציבית אשר מעוגנים בהוראות דין שונות או באמצעות הסכמים."

ושם בהמשך:

"בשל ההבדלים בין מבנה השיתוף הזוגי בישראל והערבים שבבסיסו לבין המבנה והתוכן הערכי של דיני החיסכון הפנסיוני ומטרותיו, המחויבות המוצהרת של המשפט הישראלי לשיתוף זוגי בכלל ולשיתוף בנכסי החיסכון הפנסיוני בפרט, אינה מיושמת במקרים רבים, הלבה למעשה. האמור נובע, בין השאר, מהוראות דין שונות האוסרות על עבירות החיסכון הפנסיוני, כך למשל, סעיף 62 לחוק שירות הקבע וסעיף 25(א) לחוק קופות גמל. הניהול של החיסכון הפנסיוני והשליטה בו נתונים רק לחוסך. כך למשל, לגבי בחירת מסלול השקעה, חלוקת מרכיבי החיסכון והביטוח, בקופות גמל אשר כוללות כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות או מוות, שאינה קרן ותיקה או קופת ביטוח ישנה, העברת כספים לקופת גמל אחרת, משיכת כספים מקופת הגמל וכו'. בנוסף, במצב המשפטי הקיים בני זוג לשעבר אינם מוגדרים כשאירים ומשום כך אינם זכאים לקצבת שאירים לאחר פטירתו של החוסך. בהקשר זה נציין בי במקרים רבים נקבע בהסכמי גירושין כי אם החוסך ילך לעולמו לפני בן זוגו, יהיה בן הזוג זכאי לקבל קצבת שאירים בגובה הקצבה אשר שולמה לו בחייו של החוסך, וזאת עד לפטירתו של בן הזוג. הסכמים אלה מנוגדים באמור להוראות הסדרי הפנסיה.

מטרתה של הוועדה היתה לנסות ולגשר על הפערים ולקבוע הסדרים שישלבו בין דיני החיסכון הפנסיוני לבין דיני השיתוף הזוגי, לאחר שחקרה את הנושא ומתוך התייחסות לדיונים והצעות קודמות, העלתה הוועדה ארבע חלופות לחלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג שנפרדו:"

ראו את החלופות בגוף הצעת החוק.

בהתייחס לשאלת מיסוי בת הזוג בגין חלקה בזכויות הפנסיוניות של בן זוגה ממנו נפרדה, הרי לפי סעיף 26 להצעת חוק הממשלה שלעיל, תתוקן פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 כלהלן:

"שיעור המס על העברת חלק מיתרה צבורה בקופת גמל לקצבה, לבן זוג לשעבר של העמית

26. בפקודת מס הכנסה[14], אחרי סעיף 125ו יבוא:

125ז. (א)         בהעברת חלק מיתרה צבורה בקופת גמל לקצבה לחשבונות של בן זוגו לשעבר של עמית, שחלות עליה הוראות סעיף 6(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011, יוטל מס בשיעור של 10%, על הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר.

(ב)  יחיד ששילם מס כאמור בסעיף קטן (א) לא יהא זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה האמורה ולא יהא זכאי לזיכוי, לקיזוז או לפטור מההכנסה כאמור או מהמס החל עליה."

לעומת זאת על פי סעיף 10 להצעת החוק הפרטית (שהוגשה רק לאחרונה – בחודש מארס 2013) "שיעור המס שיחול על חלקו של בן הזוג הרשום ועל חלקו של העמית הרשום בקצבת הזקנה או הפרישה יהיה לפי מדרגות המס שהיו חלות על העמית הרשום אילו קצבת הזקנה או הפרישה הייתה משולמת לו במלואה." [ההדגשה אינה במקור – א"ק]

כך שגם אם תתקבל הצעת החוק הפרטית, לא יהיה ככל הנראה שינוי במצב המשפטי הנדון ובת הזוג תהיה זכאית לחלקה בפנסיה/ קצבה של בן זוגה לשעבר, בסכום השווה לחלקה היחסי ובניכוי המס שחל על בן זוגה לשעבר.

התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין כל אחריות על תוצאות השימוש בה