מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013
שתיים מן הקצבאות אותם מעניק המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) למבוטחיו הן: קצבת זקנה (כ-1,200 ¤ בחודש) וקצבת נכות כללית (כ-2,000 ¤ בחודש).
את קצבת הזקנה מקבל מי שהגיע לגיל זקנה. את קצבת הנכות מקבל מי שהפך להיות נכה (בתנאים שמופיעים בחוק). הזכאות לקצבת נכות היא עד הגעתו של הנכה לגיל זקנה (כהגדרתו בחוק). בעת הגיעו לגיל זקנה, מפסיק הנכה לקבל קצבת נכות ומתחיל לקבל קצבת זקנה.
אולם, אם הנכה התחיל לקבל קצבת נכות בטרם הגיע לגיל זקנה, הוא יהיה זכאי לקבל – החל מיום הגעתו לגיל זקנה ועד לתום חייו – בנוסף לקצבת הזקנה, גם סכום השווה לפער שבין קצבת הזקנה לבין קצבת הנכות אותה קיבל טרם הגיעו לגיל הזקנה ולמעשה הוא לא ייפגע.
לאחרונה הגיע לבית המשפט מקרה בו עובדת בשם ארנה רוזנוקס (להלן: ארנה) שלקתה מס' חודשים לפני גיל זקנתה באירוע מוחי קשה והגישה למל"ל תביעה לקצבת נכות. ועדה רפואית של המל"ל אכן אישרה את זכאותה, אולם פקידה במל"ל יעצה לה לנצל את ימי המחלה שנצברו לה לאורך שנות עבודתה (כ-150 ימים), לתבוע שכר ממעבידה בגין הימים הללו. כל עוד היא מקבלת דמי מחלה, אינה זכאית לתבוע קצבת נכות ולכן, אמרה לה הפקידה, שלאחר שתסיים לנצל את ימי מחלתה, תגיש שוב תביעה לקצבת נכות והמוסד ידון בבקשתה. ארנה קיבלה את העצה ואכן תבעה את תמורת ימי מחלתה ממעבידה.
בתום ניצול ימי מחלתה, שבה ופנתה למל"ל בתביעה לקבל קצבת נכות. הבעיה הייתה שכאשר היא סיימה לנצל את ימי מחלתה היא כבר עברה את גיל הזקנה. עכשיו - אמרה הפקידה לארנה - כבר עברת את גיל הזקנה, את זכאית לקצבת זקנה בלבד ואינך זכאית לקצבת נכות.
טענתה של ארנה כי היא בחרה לנצל את ימי מחלה רק בעקבות העצה של הפקידה וכי לולא העצה הזו היא הייתה מוותרת על ניצול ימי מחלתה הצבורים והייתה תובעת את קצבת הנכות שהייתה מזכה אותה לקבל בכל חודש למשך כל יתרת חייה סכום של מאות ¤ נוספים, נפלה על אוזניים ערלות. "חוק זה חוק".
בצר לה, פנתה ארנה לבית המשפט ושטחה את טענותיה. תשובתו של המל"ל הייתה: זה לא תפקידי לתת ייעוץ משפטי לאזרחים, היה עליה לקבל ייעוץ משפטי מחוץ לכתלי המל"ל.
בית המשפט קבע כי המל"ל חייב לתת למבוטחים מידע מלא וממצה לגבי זכויותיהם ועל מה שעליהם לעשות כדי לנצלן. המל"ל הוא בעל הידע בקשר לזכויות המבוטחים, כאשר המבוטחים – בדרך כלל – אינם בעלי הידע הנדרש ברמה מספקת כדי שימוצו זכויותיהם, אסור לו להציג מצג מטעה למבוטחיו ולגרום לכך שהם יפעלו בדרך שתסב להם נזק.
במקרה הנוכחי, המל"ל נהג בצורה לא נאותה – הפקידה ידעה שאם ארנה לא תתבע את קצבת הנכות בטרם הגיעה לגיל זקנה, היא לא תוכל לתבוע אלא את קצבת הזקנה. היא ידעה את גילה של ארונה ואת כמות ימי המחלה שעומדים לזכותה. אשר לכן, היא גם ידעה שאם ארנה תשעה לעצתה היא תפסיד סכומי כסף ניכרים לאורך שנות חייה. למרות זאת הציגה מצג מטעה בכך שיעצה לארנה את עצתה ואמרה לה שתשוב ותגיש את התביעה בתום ניצול ימי המחלה כדי שהיא תדון בה מחדש – בכך יש משום הטעיה ומצג שווא.
ביהמ"ש אף קבע שגם לולא ידעה הפקידה את העובדות הללו, לא היה בכך כדי לפטור את המוסד מחובתו למסור למבוטח את כל הנתונים באופן מלא ומדויק.
ביהמ"ש פסק לארנה פיצויים מהמל"ל בשווי ההפרשים שבין קצבת הזקנה לקצבת הנכות למשך 22 שנים מראש תקופת תוחלת החיים הצפויה של ארנה), הפרשים שהסתכמו בכ-132,000 ¤. בנוסף, המל"ל נדרש לשלם את שכ"ט עורך דינה בסך 16,000 ¤ ואת אגרת ביהמ"ש.
אבי קדוש רו"ח | תכנוני מס, פנסיה, תוכניות עיסקיות, חברות ושותפויות, עמותות ומלכ"רים, שכר ודיני עבודה, החזרי מס לשכירים.
