עובדת שיוצאת לחופשת לידה, זכאית להפרשות המעביד לקופת גמל ולקרן השתלמות על ידי מעבידה

מאת: רו"ח אבי קדוש | פורסם: 08/12/2013

חוק עבודת נשים קובע כי מעביד יהיה חייב בהפרשות לקופת גמל עבור העובדת, גם בתקופה בה היא שוהה בחופשת לידה. זאת באם העובדת עבדה לפחות 6 חודשים לפני ההיריון ובמהלכו וכן העובדת הביעה את רצונה להמשיך ולחסוך כספים בקופת הגמל בגין תקופת חופשת הלידה.

עובדת שמעבידה נוהג להפריש לה כספים לקרן השתלמות, תהיה זכאית גם להפקדות אלו בתקופת חופשת הלידה שלה, אם התקיימו התנאים הנ"ל.

לגבי הפרשות לקופת גמל - כיום החוק עורך הבחנה בין עובדת שהמעביד מפקיד עבורה כספים לפנסיה (למטרת קבלת קצבה חודשית בעת הפרישה) לבין עובדת שהמעביד מפקיד עבורה כספים לקופת גמל אחרת (למשל: ביטוח מנהלים הוני – שהכספים יתקבלו ממנו בעתיד בסכום חד-פעמי). בתחילת שנת 2004 פורסם תיקון לחוק שמבטל את ההבחנה הזו אך הוא מתנה את זה בהתקנת תקנות על ידי השר הממונה. תקנות אלו טרם הותקנו ולכן התיקון טרם נכנס לתוקפו.

תקנות עבודת נשים קובעות שעל העובדת להפקיד את חלקה תוך 60 ימים מתום חופשת הלידה.

בפסקי דין שונים נקבע כי המעביד לא יוכל להימלט מחובה זו בטענה שהעובדת לא הודיעה כאמור ולא הפקידה את חלקה כנדרש, אם לא יידע אותה בדבר זכותה זו.הסכם קיבוצי מוגדר בחוק ההסכמים הקיבוציים כהסכם בין מעביד או ארגון מעבידים (כגון התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות וכו`) - לבין ארגון עובדים.
ההסכם עוסק בתנאי עבודה, יחסי עבודה וכן זכויות וחובות של הארגונים החתומים על ההסכם.
תנאי נוסף לכך שהסכם יוגדר כהסכם קיבוצי, הוא הגשתו לרישום לשר העבודה והרווחה, באופן המפורט בחוק.
בהתאם לכך, מעביד שהוא חבר בארגון מעבידים, יחול עליו הסכם קיבוצי שעליו חתם ארגון המעבידים, לפי הענף שאליו הוא משתייך.
ניתן להבחין בשני סוגים של הסכמים קיבוציים: * הסכם קיבוצי מיוחד: הסכם שחל על מעביד בודד או מפעל בודד, ונערך בין מעביד או ארגון מעבידים, לבין ארגון עובדים יציג.
* הסכם קיבוצי כללי: הסכם שתחולתו רחבה, על-פי רוב חל על כלל מעבידים בענף מסוים (כגון: מתכת, מלונאות, חקלאות, בניין וכו`), או במספר ענפים או בכל הענפים.
ההסכם נערך בין ארגון מעבידים לבין ארגון העובדים היציג בענף העבודה. סכום המשולם על ידי המעביד, בגין שכרו של העובד, לגורם חיצוני.ההפרשות הן משני סוגים: הפרשה שנרשמת על-שם העובד, ופירותיה מועברים לעובד בבוא העת, למשל הפרשה לקופת גמל.הפרשה שמהווה מס, ולכן אינה קשורה לעובד בגינו בוצעה.דוגמאות: מס מעסיקים, מס שכר.סכום המשולם על ידי המעביד, בגין שכרו של העובד, לגורם חיצוני.
ההפרשות הן משני סוגים: הפרשה שנרשמת על-שם העובד, ופירותיה מועברים לעובד בבוא העת, למשל הפרשה לקופת גמל.
הפרשה שמהווה מס, ולכן אינה קשורה לעובד בגינו בוצעה.
דוגמאות: מס מעסיקים, מס שכר.
סכום המשולם על ידי המעביד, בגין שכרו של העובד, לגורם חיצוני.
ההפרשות הן משני סוגים: הפרשה שנרשמת על-שם העובד, ופירותיה מועברים לעובד בבוא העת, למשל הפרשה לקופת גמל.
הפרשה שמהווה מס, ולכן אינה קשורה לעובד בגינו בוצעה.
דוגמאות: מס מעסיקים, מס שכר.
סכום המשולם על ידי המעביד, בגין שכרו של העובד, לגורם חיצוני.
ההפרשות הן משני סוגים: הפרשה שנרשמת על-שם העובד, ופירותיה מועברים לעובד בבוא העת, למשל הפרשה לקופת גמל.
הפרשה שמהווה מס, ולכן אינה קשורה לעובד בגינו בוצעה.
דוגמאות: מס מעסיקים, מס שכר.
חופשה בת 12 שבועות, שלה זכאית עובדת שילדה או אימצה ילד שגילו עד 10 שנים.
עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים.
במהלך חופשת לידה, נאסר על המעסיק להעסיק את העובדת (על-פי חוק עבודת נשים) והוא פטור מלשלם לה שכר.
עובדת שעומדת בתנאי הזכאות של המוסד לביטוח לאומי, זכאית לתשלום דמי לידה עבור תקופת חופשת הלידה.
עובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה שלה החל משישה שבועות לפני יום הלידה המשוער, ולהשלים את השאר לאחר הלידה.
עבור תקופת חופשת הלידה, נצברות לעובדת זכויות סוציאליות כגון ימי מחלה, הבראה וכו` (למעט חופשה שנתית הנצברת על בסיס ימי עבודה בלבד).
כמו כן נצבר לה ותק וכל הזכויות הנגזרות ממנו (כגון פיצויי פיטורין). חופשה בת 12 שבועות, שלה זכאית עובדת שילדה או אימצה ילד שגילו עד 10 שנים.
עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים.
במהלך חופשת לידה, נאסר על המעסיק להעסיק את העובדת (על-פי חוק עבודת נשים) והוא פטור מלשלם לה שכר.
עובדת שעומדת בתנאי הזכאות של המוסד לביטוח לאומי, זכאית לתשלום דמי לידה עבור תקופת חופשת הלידה.
עובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה שלה החל משישה שבועות לפני יום הלידה המשוער, ולהשלים את השאר לאחר הלידה.
עבור תקופת חופשת הלידה, נצברות לעובדת זכויות סוציאליות כגון ימי מחלה, הבראה וכו` (למעט חופשה שנתית הנצברת על בסיס ימי עבודה בלבד).
כמו כן נצבר לה ותק וכל הזכויות הנגזרות ממנו (כגון פיצויי פיטורין). יחסי עובד-מעביד הינם יחסים חוזיים, שנוצרים מכוח חוזה עבודה.
חוזה העבודה יכול להיעשות בכתב, בעל-פה, או יכול להיווצר מכוח התנהגות הצדדים.
במקרים מסוימים לא ניתן לקבוע בבירור אם היחסים הינם יחסי עובד-מעביד.
השאלה מתעוררת בעיקר לגבי האבחנה בין עובד לבין קבלן עצמאי.
קביעת הצדדים לגבי מהות יחסיהם אינה המבחן הבלעדי לקיומם של יחסי עובד-מעביד.
בפסיקה נקבעו מבחנים שעל פיהם בוחן בית הדין לעבודה את קיומם או אי-קיומם של יחסי עובד-מעביד.
כיום, נוהג בית הדין לבחון את סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעביד, בהתאם ל"מבחן המעורב", הכולל את מבחן ההשתלבות, מבחן הקשר האישי, מבחן המרות והפיקוח, אופן תשלום השכר, השימוש בכלים של המעביד וכו`. השר רשאי על-פי חוק הסכמים קיבוציים, להרחיב תחולה של הוראה או מספר הוראות בהסכם הקיבוצי על ענף מסוים או על כלל המשק.
ההוראות המורחבות נקראות "צו הרחבה".
השר הפעיל את סמכותו כאמור, והרחיב הוראות מהסכמים קיבוציים בענפים שונים במשק.
צו ההרחבה נועד להגן מצד אחד על עובדים שמעבידיהם אינם מאוגדים בארגון מעבידים כלשהו, ולהחיל עליהם הוראות מההסכם הקיבוצי של הענף אליו הם משתייכים.
לפיכך, ישנם מעבידים אשר על אף שאינם חברים בארגון מעבידים, יחולו עליהם הוראות צווי הרחבה שונים.
כלומר, מעביד המשתייך לענף מסוים אשר הוחל עליו צו הרחבה, כדוגמת ענף הפלסטיקה, ענף העץ, ענף המתכת והחשמל וכו`, יהיה מחויב לפעול על-פי הוראות צו זה.
יש לציין, כי ישנם מספר צווי הרחבה כלליים, אשר הוראותיהם הורחבו על-ידי השר על כלל המשק, כגון צו הרחבה בדבר הוצאות הבראה; צו הרחבה בדבר החזר הוצאות נסיעה וצו הרחבה בדבר תוספת יוקר. תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי הבנקים.החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות.השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים.הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובדתוכנית חיסכון המופעלת על-ידי הבנקים.
החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות.
השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים.
הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי הבנקים.
החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות.
השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים.
הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי הבנקים.
החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות.
השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים.
הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד